צמד המלים – אחריות תאגידית, מתפרש לפי השיח האקדמי, כמו גם בשיח הציבורי, בכל ההיבט הרחב שמתייחס להתנהגות אחראית של תאגידים גדולים. משמעותם חריגה מהתכלית הקונבנציונלית של מקסום הרווח הכלכלי של התאגידים, שמטרתו להיטיב עם התאגידים. נראה, על פניו, כי כל מה שמתכתב עם אחריות תאגידית מושתת על ישויות משפטיות עצמאיות, אשר פועלות במסגרת המדינה. הם צריכים לשאת בעצמם בדרישות של אמנה חברתית בכל ההקשר של פעילותם. כמו כן, עליהם להתנהל בלי משוא פנים, ומתוך הגינות לצרכנים של הארץ ובכל מה שקשור למי שעומד עמם במגע. כמו למשל – מחזיקי עניין, עובדי התאגיד, ספקים, קהילה מקומית, וכולי.
מה זה אחריות תאגידית?
כאשר אומרים אחריות תאגידית, מתכוונים למכלול פעילות נרחב, לרבות – הפיכת איום להזדמנות.
מנעד רב של סוגיות. ניהול הסיכונים. גישות ניהוליות אסטרטגיות, בעזרתן המנהלים מנהלים את ההשפעות למול בעלי עניין, כדי לייצר ערך ממשי.
שיפור של איכות ניהול הסיכונים. וכיוצא בזאת. מדובר אודות מספר קודי התנהגות, למי שרוצה להיחשב לתאגיד שמנוהל כהלכה, ככזה אשר מתייחס היטב למחזיקי עניין שבמחיצתו.
ברחבי תבל תופסים את האחריות התאגידים בתור פעילות שמשלימה וחיונית לתאגידים גדולים. הדבר נובע מתוך התובנה כי הרחבה של מעגלי האחריות של התאגידים הגדולים מהווה היבט משלים של מטרות הרווח, כמו גם של הפעילות התחרותית. ולא נסיים, בלי להבין כיצד מגדיר האיחוד האירופאי את האחריות התאגידית.
ואלו הם רוח הדברים – "תפישה ניהולית שבה חברות מטמיעות שיקולים חברתיים, סביבתיים וערכיים בפעילות העסקית ובממשקים עם בעלי העניין (Stakeholders) בצורה וולונטרית".
משמעות הדברים באה לידי ביטוי שתאגידים שמעוניינים לקבל לגיטימציה מהצרכנים, לא עשויים לתרום בנדיבות למוסדות פילנטרופיים, ובד בבד לא להניד עפעף למראה של ניצול עובדים, באמצעות קבלני המשנה שלהם. וכן נוסיף להגדרה את הציטוט הבא – "זו גישה לעסקים שמביאה בחשבון לא רק כמה כסף עושים אלא איך עושים אותו, ואיך הפעילות הזו משפיעה על מי שסביבך". מי שמתכתב עם האחריות התאגידית, צריך להבין כי עליו לפעול בכל מיני מישורים, כגון – פילנתרופיה. אתיקה בעסקים. אחריות חברתית. ממשל תאגידים. עבודה בהגינות. איכות של מוצרים. דאגה לאיכות הסביבה, וכיוצא בזאת. ניתן לסייג את הדברים, מן האמירה כי ביצוע הלכה למעשה של האחריות התאגידית יוצר ערך כלכלי לתאגידים בראייה לעתיד, וכן היא קשורה ביותר לתרבות הארגונית של התאגידים.
איך מזהים אחריות תאגידית אצל ארגונים גדולים?
מאז שנים רבות נשמעה הביקורת על תאגידים שאינם מתנהגים בסדר עם הסביבה שלהם. לפעמים, על מנת להסוות התנהגות זאת, התאגידים היו מבצעים פה ושם משימות חיוביות.
בין פעילותם ישנו היבט ישיר לעשייה פילנתרופית, כפי שצוין להלן.
מדובר אודות פעילות שלא בהכרח נקשרה לתחומי העיסוק של התאגידים, לרבות – תרומות כספית למען אוכלוסיות חלשות במדינת ישראל.
אך ניתן להבחין לאחרונה, כי חל שינוי בכל "ההצגה למראית עין". המון תרחישים הביאו תאגידים להבנה, כי לא מספיק לתרום לקהילה. ולמה התכוון בדיוק המשורר בדבריו?
ובכן, תאגידים לא עשויים לתרום המון כסף לנוער בסיכון או למשפחות "עניות", למשל, ובמקביל לדחוק בגסות את רגלי המתחרים שלהם, למען יסכימו לנצל עובדים של קבלני המשנה שלהם, או לחלופין להמשיך בסגה של זיהום הסביבה. ואחרי כל זאת, להציג את עצמם "כקדושים מעונים", רק בשל העובדה שהם תרמו לנזקק זה או אחר.
התאגידים הגדולים מחויבים לקודים של התנהגות כוללנית ראויה. התנהגות שלא מבדלת רק את אלמנט הרווח הכלכלי,
כי אם אף את התועלות הסביבתיות והחברתיות שמתבקשות מן הפעילות שלהם. ואכן, כפי שציינו, ישנה צמיחה מדהימה בהתנהגויות חיוביות כאלו.
על מנת שהתאגידים יהיו עשויים לפעול ברוח של האחריות התאגידית, נדרש לאפיין תחומי עשייה מוחשיים,
וגם להגדיר כל מיני קריטריונים מובהקים, לשם השוואה פנימית של התאגידים אל מול פועלם פעם.
כל זאת נועד לבחון עד כמה השתפרו התאגידים, בהתאם לסטנדרט הנהוג. ולשאלה – "איך מזהים אחריות תאגידית אצל ארגונים גדולים",
נדגים לפניכם, תוך כדי סיווג כל תחומי העשייה של אחריות תאגידית, בתחומים שכוללים מנעד רב של הקשרים של ארגונים עם מחזיקי עניין. ואלו הם התחומים כדלקמן –
- מזהים אחריות תאגידית אצל ארגונים גדולים על פי רוח ההתנדבות והאחריות החברתית. כאשר ארגונים גדולים מעורבים בקהילה, לרבות דוגלים במדיניות של תרומה לקהילה.
- זיהוי אחריות תאגידית בארגון גדול לפי קודי אתיקה ארגונית. כאשר ארגונים מפגינים התנהגות נכונה בהיבטים של ניהול וכלכלה. כמו למשל – העסקה של עובדים בתנאים הולמים. מניעה של שוחד או של שחיתות. הקפדה על דיני עבודה, מתוך רצון להגן על עובדי הארגון. וכיוצא בזה.
- כאשר ארגון גדול מקפיד על הקודים של ממשל תאגידי. הכוונה שהארגון מגלה שקיפות מלאה ודיווח בעזרת כל מיני כלים בדירקטוריון ובהנהלת הארגון. אותם מנגנונים אשר ניתן באמצעותם להתנהל בהתאם לעקרונות אתיים. ועל כן, ביניהם ניתן למנות – ניהול הוגן. ייצוג כראוי של דירקטור חיצוני. הפרדה בין תפקידים, כגון – בין דירקטוריון לבין הנהלה בכירה. וכיוצא בכך.